התייעצויות לדוגמה
למה איתי יורד בלימודים? למה נועה בוכה בגן? (שמות בדויים)
מיום שנולד היה איתי ילד אהוב ואוהב, שמח ומאושר. תלמיד מצטיין ומוקף חברים. בשנה האחרונה, מיד אחרי הבר-מצוה שלו, הסתמן שינוי זוחל אך מדאיג בהתנהגותו. בבית יש ויכוחים על כל דבר פעוט. פעם עונה בחוצפה ופעם לא עונה בכלל. ההורים כבר אינם יודעים מה מפחיד אותם יותר: הדלת הנעולה וההסתגרות בחדר או הריבים והמכות עם שני האחים. השבוע קראה המחנכת שלו לאם לשיחה. כשדיווחה על הירידה המשמעותית בהישגיו במחצית הראשונה, על היעדרויות רבות שכלל לא ידעו עליהן בבית... ישב שם ושתק. איתי בעצם אינו שותק! לא טוב לו, הוא משדר אותות מצוקה. לכן הוא זועק באופן לא מודע את "זעקת המערכת המשפחתית" על ידי ההתנהגות הבעייתית. נועה בת החמש ילדה נבונה ורגישה, מלאה שמחת חיים. נמצאת במסגרת גן חובה. מגיל שנתיים היא רגילה למסגרת של הגן ובכל בוקר הלכה בשמחה וחזרה מלאת חוויות. היא אוהבת את הגננת, את הילדים ואת כל הפעילויות בגן. לכן השינוי בהתנהגותה בחודשים האחרונים הדאיג מאוד את הוריה. היא מתלוננת בכל בוקר שכואבת לה הבטן ולא רוצה ללכת לגן. בדיקה רפואית לא העלתה דבר. בבוקר קשה לה להיפרד כשמביאים אותה לגן והגננת מדווחת שיש לה התפרצויות של בכי ללא סיבה נראית לעין.
איך מצליחים להיכנס לראש שלהם? איך עוזרים להם לחזור לעצמם? מאיפה מתחילים?
עם כל הקושי שבדבר, על ההורים להבין שילד קולט כמו סיסמוגרף רגיש ביותר, כל שינוי לרעה או משבר שקורה במשפחתו: יתכן שאיתי ונועה היו עדים לחילופי דברים קשים בין ההורים או שקלטו מילים כמו "פרידה" או "עזיבה" שנאמרו בשעת מריבה. כל אחד מהם על פי גילו והבנתו, נכנס לחרדה, שההורים יתגרשו. הראש להם מתחיל "להריץ סרטים" מפחידים... לעיתים מלחיצים ומפחידים יותר מן המציאות האובייקטיבית.
ילדינו יגדלו בהרגשה של אושר וביטחון, במשפחה בה כל אחד מההורים מרגיש טוב עם עצמו. ומה הפירוש "להרגיש טוב"? כאשר כל אחד מקבל בתוך הזוגיות אמפתיה ומענה לצרכיו כאדם. כל אחד מבני הזוג תורם ונתרם במערכת הדדית. וכשטוב להורים הם פנויים רגשית להתגייס, לקחת אחריות ולהקשיב לצרכי הילד. וכשילדנו מאותת בהתנהגות לא שגרתית, זו העת בה זקוק הוא לאהבתנו יותר מכל.
לפיכך, כדי להבין תהליכים שקורים בתא המשפחתי ולהחזיר אווירה טובה הביתה, אווירה נטולת מתחים, אני מזמינה אתכם להתגייסות למסע באמצעות סידרה של שיחות/מפגשים. מסע בשני כיוונים: פנייה החוצה אל בן/בת הזוג ואל בני הבית ופנייה פנימה אל ה"אני", אל המודעות העצמית.
בתחילה, מציגים ההורים את הבעיות עם ילדם. הילד הוא הפציינט המזוהה. מספרים על התנהגויותיו וקשייו. בהמשך השיחות מתברר שאצל ההורים קורה משהו לא טוב... ההורים הם הפציינטים שבאו להקשיב לעצמם ולקבל מענה לבעיותיהם. ההחלטה לפנות לטיפול הביאה את בני הזוג להקשבה והתייחסות לכאב ולקושי של כל אחד מהם. לשיחות הייתה השלכה חיובית על הזוגיות. וממקום זה באה התגייסות, הקשבה ואמפתיה לילד.
איתי נרגע. ירד ממנו ה"סרט" הלא נכון וחל שינוי הדרגתי לטובה בהתנהגויותיו ובהישגיו. אצל נועה פחתו כאבי הבטן והתפרצויות הבכי ו"סצינות" הפרידה מההורה בבוקר בשער הגן נעלמו כלא היו.
נילי דרוק - מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת על ידי האגודה הישראלית לטיפול במשפחה
בעלת ניסיון רב בתחום הטיפול הפרטני, הטיפול הזוגי והמשפחתי. בוגרת לימודי פסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.
הקליניקה ממוקמת בבית יצחק (עמק חפר). במשך שנים נערכים בקליניקה טיפולים מסוגים שונים כגון טיפול נפשי, ייעוץ נישואין, טיפול זוגי וטיפול משפחתי: ליווי משפחות בתהליכי פרידה וגירושין והדרכת הורים להתמודדות עם ילדים בגילאים השונים.
